חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תחפושות של שמחה

17/02/2021
חגיגת פורים במחוז ירושלים בשנת 2020
חגיגת פורים במחוז ירושלים בשנת 2020

חג הפורים תופס מקום מרכזי כחגם של הילדים. "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אין ספק כי בעשורים האחרונים, השמחה וחגיגת הפורים, השתנו מאד מכפי שהחג נחגג בעבר. יש לראות את ההבדל בעיקר בחשיבותו של החג. אם לשפוט את המצב כעת, נראה שהיום הדגש הוא על החגיגה עצמה והיום המיוחד הזה. בעבר, הדגש היה דווקא על עצם התהליך של הכנת התחפושת והמחשבה עליה. גם הנושאים והדמויות שהתחפשנו בילדותנו השתנו מהותית במהלך השנים. אבל, ללא כל ספק, השמחה וחגיגת הפורים, כ שכולם מחופשים, ממשיכות ללוות אותנו.

 

ייחודו של חג הפורים - חג ההודיה, חג של שמחה, הוא החג היחיד בסבב החגים השנתי שנקבע בהקשר של גלות, והדבר ניכר באופיו של החג. האירוע התרחש לעם ישראל בזמן גלות פרס, תחת מלכותו של המלך אחשוורוש, כשנגזרה עליהם כליה מן העולם, ונעשה נס גדול לעם ישראל ויצאו מאפילה לאורה. ביטוי לכך אנו מוצאים בתפילת על הניסים הנאמרת בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון, אולם את תפילת ההלל אין אנו אומרים עקב התרחשותה בחוץ לארץ, בגלות פרס.

 

אופיו של החג: שמחה, תחפושות ושכרות. אנו מתמקדים בהיבטים החיוביים והשמחים של הנס הגדול והישועה הגדולה, ועל הקשר החיובי בין האדם לקונו ובין האדם לחברו. כל אלו באים להצביע בפנינו בארבע המצוות של החג, הנקראות ארבעת המ"מים:

 

א. מקרא מגילה: חובה לשמוע את קריאת המגילה הנקראת ברוב עם בבוקר ובערב.

ב. משתה ושמחה: חובה להרבות באכילה ושתייה ביום זה, ובמשך היום לקיים לפחות סעודה אחת נכבדה עם שתיית יין.

ג. משלוח מנות: חובה לשלוח שתי מנות (של מזון ומשקה, שיהיה ראוי לאכילה ולשתייה) במהלך יום הפורים.

ד. מתנות לאביונים: חובה לשלוח שתי מתנות, דבר מאכל או משתה או כסף, שי לעניים נזקקים.

 

השמחה והעליצות בעקבות הנס הגדול הביאו למנהג ההתחפשות ביום זה. מצאנו שמנהג זה כבר היה נחוג במאה ה-14 ומופיע בספר שיצא לאור בשם: "אבן בוחן", שכולו דברי מוסר ותוכחה שכתבו ר' קלונימוס בר' קלונימוס. בין פרקי הספר נמצאת פרודיה בשם "מסכת פורים", בה הוא מספר שהיהודים נהגו ללבוש בפורים בגדי ערלים, ומתאר את שמחת הפורים במילות תוכחה "כי ישתגעו וכי יתהוללו".

 

בהלכה מופיע מנהג זה בדברי הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים סימן תרצ"ו: "ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אישה, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא". עתה, עולה השאלה, איך זכה מנהג ההתחפשות להיכנס לספר ההלכה?

 

יש המסבירים זאת שרבים מתושבי שושן הבירה ניסו להתחפש ליהודים בעקבות הקרבות שאירעו עם מרדכי ואנשיו, כפי המתואר במגילה: "רבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם (אסתר ח', י"ז)". יש הסבורים כי מקור המנהג מאירועים שונים שהיו באירופה, שבהם התחפשו המשתתפים שהיו לא מבני עמנו, והיהודים ביקשו להתחקות אחרי נוהג זה, וניצלו לשם כך את חג הפורים.

 

סברה מעניינת אומרת לפי שכל שנאת עמלק לישראל באה לו מסבו עשו ששנא את אחיו יעקב על שלקח ממנו את הבכורה על ידי לבישת בגדיו. במילים פשוטות, יעקב התחפש לעשו כדי לקבל את הברכות. עתה, אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא ראויים אנו לרשת נחלתו של עשו, ואפילו אם יעקב היה לבוש בבגדי עשו, גם ברוך יהיה.

 

לסיכום, כל אירוע שגורם לנו לשמוח, ואפילו לבישת מסכות ותחפושות, היא השמחה המתאימה לחודש אדר. מטרתה של השמחה לרומם את כולנו, והיא היסוד המרכזי העומד ברקע מצוות הפורים. שמחה המביאה לידי אחדותו של העם ולכידותו היא התשובה כנגד טענתו של המן שהעם היהודי "מפוזר ומפורד".

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד