חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

צוות יבנה מבלים בסוף שבוע בצפון הארץ

28/10/2015

בוקר יום חמישי, 15 אוק' 2015, ושוב חברי צוות יבנה ואורחיו, שמים פעמיהם לשלושה ימי כייף והפעם לצפון. מזג האוויר האיר לנו פנים, גיא המדריך כבר נמצא עימנו ועמידה בלו"ז איננה מושג זר לנו. אמרו 07:30 תזוזה, אז באמת התארגנו ויצאנו בזמן.

 

היעד הסופי לסוף היום וליומיים שאחריו היה מלון ליאונרדו טבריה, כך שאת יומו הראשון של הסופ"ש יכולנו לפתוח בתכנית ביקורים די מבטיחה.

את התחנה הראשונה עשינו בתחנת אירוח בצומת מגידו. שם אכלנו את ארוחת הבוקר והתכבדנו בקפה ועוגיות.

 

 

חצי שעה של אוכל שתיה וחילוץ עצמות ואנחנו בנסיעה על כביש הסרגל לכיוון חבל התענ"כים. ליד קיבוץ גן נר, נכנסנו לדרך נוף (כביש 667) שעולה לפסגת הר הגלבוע ויורדת מצדו השני.

 

למעלה, על הר שאול, נגלה לעיננו נוף מדהים למרות שהראות לא הייתה במיטבה. עמק יזרעאל נפרס כמו על כף ידינו וריבוי המעיינות ובריכות הדגים בו העניקו לו את השם עמק המעיינות. הנה הסחנה ותל יוסף, הנה בית אלפא המתחבאת בפינה, זו המסילה המתחדשת של רכבת העמק כשמעליה נבנים גשרים חדשים. ערכנו סיבוב ב-שביל התנ"כ שבמקום, עלינו שוב לאוטובוס והמשכנו בדרך הנוף היורדת ומתחברת לכביש 90 ליד קיבוץ שדי תרומות.

 

 

פנינו שמאלה לכיוון צפון ואנו בדרכנו ל-חצר גשר הישנה שעל הירדן.

 

קצת היסטוריה על גשר:

ב-1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהייתה מורכבת ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה. חברי הקבוצה קראו למקום גשר נחלים, ע"ש שלושת הגשרים שעל הירדן. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים. הם הוחלפו ב-1924 על ידי קבוצה ירושלמית ששינתה את שם המקום ל- משק גשר. גם קבוצה זו עזבה ב- 1934 והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ אשדות יעקב‏ .

 

ב- 1939 עלה לנקודה זו גרעין של הנוער העובד וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מתקפות של הלגיון הירדני וחיל המשלוח העיראקי. מתקפות אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע. לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה גבוהה יותר מצפון מערב לחצר ובמקום שוחזרה חצר גשר הישנה.

 

 

בסיור ומתוך ההסבר של המדריך, ראינו את שרידיהם של הגשרים מן התקופה הרומית ומן התקופה הטורקית. כמוהם, גם את גשר הרכבת הבריטי שחיבר בין עבר הירדן לטבריה ובית שאן. צפינו בחורבותיו של פונדק דרכים ישן שבו חנו השיירות בלילות, דבר המעיד יותר מכול על המרכזיות של הצומת בן ארבע הדרכים שנמצא במקום. בחדר האוכל המשוקם של קיבוץ גשר, בו נהגו החלוצים לאכול את ארוחותיהם, חזינו במצגת אור-קולית אודות חיי הקיבוץ בתחילת המאה ה-20.

 

מנקודת המצפה החיצונה ירדנו לבונקר תת קרקעי שם חווינו את חווית נהריים המתארת את סיפורו של פנחס רוטנברג הזקן מנהריים שהגה, יזם ובנה במפגש הירדן והירמוך את תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה ליצור חשמל ממקורות מים. קול המים הזורמים והאורות הצבעוניים בשילוב אפקטים אחרים, החזירו אותנו לימים עברו. למרות התנאים הקשים, הפרויקט משך אליו פועלים מכל רחבי הארץ וסיפק עבודה לכ- 700 חלוצים רעבים. כל תחנת הכוח והבתים שנבנו לעובדיה מצויים בצד הירדני של הגבול, כך שלנו נותר רק לצפות בהם מרחוק מבלי להיכנס. מזכיר את משה רבנו...

 

סיום הביקור לווה בהפתעה: קיבלנו אישור לנסוע על כביש המערכת בצמוד לגדר הגבול עד לתצפית על עין השלום ומשם צפינו בתחנת הכוח ההרוסה. בעין השלום אמנם לא עצרנו אך יכולנו להבחין בגבעות ועליהן שמות שבע הבנות שנהרגו כאן בפיגוע שעשה חייל הלגיון הירדני.

 

בדרכנו צפונה למלון, נכנסנו לבית העלמין הישן של קיבוץ דגניה ל"בז" קצר בין הקברים של רחל המשוררת, יוסף שידלובסקי שהקים את התעשייה האווירית שלנו ואחרים שנפטרו ונקברו בתחילת המאה הקודמת.

 

 

הגיע זמנה של ארוחת הצהריים אותה קיבלנו בחדר האוכל של קיבוץ אשדות יעקב – "ארוחה קיבוצניקית", אך מזינה. הסיורים הרכובים הסתיימו להם עם הגיענו לבית המלון, שם חיכו לנו החדרים שהיו כבר מוכנים.

 

כל זוג עלה לחדרו למנוחה והתארגנות עד לסיור הרגלי לאורך הטיילת. הסיור גילה לנו עד כמה נמוך הוא מפלס הכנרת, במיוחד כשנזכרנו בימים שהמים הציפו את מסעדות הדגים שעל שפת האגם....

 

בתום הסיור והחזרה למלון, חיכתה לנו ארוחת ערב טעימה מלווה ביין שבסופה ירדנו לרקוד עם הדיג'יי של המלון. עייפים אך מרוצים, נשפכנו על המיטות ללינת הלילה כשלפנינו עוד יום גדוש בהתחשב באורכו הקצר. ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי...

 

בוקר יום שישי. מחלון החדר בקומה השביעית הכנרת נראית בשעת ההשכמה בשיא יופייה ורוגעה. השמש מתחילה לזרוח ולהאיר את העולם ולפנינו יום גדוש בלא פחות ביקורים מיום האתמול.

 

ב- 09:00 בדיוק אנו על האוטובוס בדרכנו להר האושר, שם נמצא המרכז הבינלאומי דוֹמוּס גָלִילאה Domus Galilaeae, שהוא למעשה בית ספר המכשיר פרחי כמורה לכמרים. מקום מרשים בסמוך לורד הגליל והמשקיף אל חופה הצפוני של הכנרת. הלומדים בו מתקבצים מכל ארצות העולם. הם לומדים ומשרתים את המקום ומבקריו בעבודות שירות שונות. פרק הזמן אליו באים נמשך בין שנה לשנתיים ותנאי בסיסי לקבלתם במוסד הוא ידיעת השפה העברית.

 

כבר בכניסה מבחינים בעשרת הדברות שלנו החקוקות על קיר שיש ענק ולצדן אותן דברות בשפה הלטינית. מול קיר השיש, נצפה חלון המשמש כרקע למנורה יפה עם עשרה קנים שמזכירה את המנורה שלנו עם שבעת הקנים.

 

אותנו ליווה והדריך ברנרד, פרח כמורה בן 22 מהעיר מונפלייה שבצרפת. מבין דבריו ואמונתו, בולט הקטע של הניסיון להחדיר את האמונה בנצרות בצורה מאוד עדינה למרות שמדבריו מסתבר כי תורתם מתבססת על תורתנו... בספריית המקום מסודרים זה לצד זה ספרי דת נוצריים, הברית החדשה, ספרי תיאולוגיה, השולחן ערוך שלנו ואפילו ספר תורה בן 300 שנים שהגיע ממרוקו ועומד במרכז אולם הספרייה. כאילו, השמש החודרת מכיפת הזכוכית השקופה מאירה אותו והוא מקרין על סביבתו... בכנסייה קיר ענק עם ציור צבעוני מעניין.

 

אולם אחר המשמש כאולם תפילה של פרחי הכמורה, ראינו ציור קיר הפרוס על קיר שלם כשהסברו של ברנרד מפרט כל פינה בו. את הסיור במקום חתמנו בהאזנה ל"שמע ישראל" שהושר מפיו של ברנרד אשר גם ליווה עצמו בגיטרה. לשמוע נוצרי מאמין ששר את "שמע ישראל", זה משהו שלא רואים ושומעים בכל יום...

 

 

משם, דרך כביש 89 העוקף צפת, נסענו לריחנייה שם פגשנו את ח'ון שאוקי, שומר הגחלת הצ'רקסית.

ביקרנו במרכז המורשת הצ'רקסית, אותו הקים ומנהל עד היום מר שאוקי. שמענו על ההיסטוריה המפוארת של העם היודע את שורשיו ושומר עליהם באדיקות, למדנו על הלבוש, התרבות ומנהגי העדה. אהבנו במיוחד את דרך חטיפת הכלות ע"י החתנים לעתיד. ההסבר של שאוקי היה מעניין ומשעשע. לסיום החוויה הצ'רקסית ערכנו סיור בכפר והוזמנו לביתו של שאוקי שם כובדנו ב- חאלוז, מאפה צ'רקסי ממולא גבינת עיזים ומטוגן בשמן זית.

 

יצאנו מריחנייה ופנינו הופנו ל- א.ת. דלתון. כאן ביקרנו ב- יקב רימון המייצר את תוצרתו מרימונים. היקב הוקם ע"י חקלאי ממושב אביבים אשר התחיל "כמשחק" להרכיב ולהשביח סוגים שונים של זני רימונים, עד שהגיע לזן מיוחד (זהו סודו ולכן לא ניתן לרכוש את הפרי) שרמת הסוכר בו גבוהה כמו בענבים. הממצא החדש הביא אותו למחשבה שאם יש סוכר אז יהיה גם יין אם יתסוס... הניסיון הצליח ובגדול, וכיום ישנם מוצרים שונים המיוצרים מפרי הרימון ביניהם מוצרי קוסמטיקה, בריאות וכמובן היין. מאחר והיין אינו פרי ענבים, לא חלה עליו ברכת "בורא פרי היין"... בחורה חביבה שענתה לשם תהילה הדריכה ונתנה טעימות, כל דיכפין קנה את שברצונו לקנות ומאחר והיום קצר, סיימנו כדי להספיק להגיע לאתר הבא.

 

האתר הבא היה ב- פרוד, אצל סבא חביב.

 

 

סבא חביב (כשמו כן הוא...), דרש דברים על מוצריו ונתן סקירה מאוד נרחבת על כל מוצר שבסל מוצריו עם השימוש בו כנגד איזו מחלה/כאב הוא מתאים. אצלו גם התכבדנו בפוקצ'ה רוויה בשמן זית וזעתר, רכשנו שמן זית וטחינה העשויה משומשום ו/או קצח.

 

בהתחשב שלפנינו נסיעה של כ-40 דק' ורצוננו להגיע עד השעה 16:00, נפרדנו לשלום מהסבא וכמו בכל תכנון צבאי, התייצבנו בשערי המלון בשעה שנקבעה.

כל זוג עלה לחדרו להתארגנות לארוחת השבת, שגם אליה התייצבנו כמו חיילים... אברהם הרוש, אחיו של אלי חברנו, קידש על היין והתכבדנו בארוחת הערב שהייתה טעימה ומהנה.

את הערב סיימנו בריקודים באולם המלון לקול שיריו של ה- D.J וזמר אורח שהגיע.

כמובן שאחרי יום כל כך עמוס, החברים התפזרו לחדרים למנוחת הלילה. ושוב, ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי...

 

שבת בבוקר. יופייה של הכנרת הרגועה נשאר כפי שהיה. השמש זרחה מאותו כיוון ואנחנו מתכוננים לארוחת הבוקר. לאחריה, התפצלנו בהתאם להעדפותינו האישיות: חלק יצאו לבריכה במלון ליאונרדו קלאב, חלק קיבלו כרטיסי כניסה לחמי טבריה וחלק יצאו לטיול רגלי ברחובות טבריה מלווים במדריך מקומי שחשף מקומות מעניינים (שאינם נחלת הכלל ביום יום).

 

ארוחת הצהריים נקבעה ל- 14:00 כשב- 18:00 קפה ועוגה וב- 19:00 יציאה חזרה.

עמידה בזמנים הייתה בולטת גם הפעם בקרב חברי הקבוצה.

ב- 21:30 הגענו בשלום חזרה לחניון פארק המים.

 

בשורה התחתונה, אפשר לסכם ולאמר:

  • חברי הקבוצה היו נבחרת לעילא ולעילא.
  • המסלול היה מעניין ומלא אשר התאים למיטיבי הלכת והלסת שביננו כאחד.
  • המדריך היה טוב מאוד.
  • המלון וכל שסביבו (חדרים/ אוכל/ שירות וכד') היו ברמה טובה מאוד.

 

נאחל לכולנו עוד הרבה טיולים כאלה והעיקר שנהיה בריאים גם בשנים הבאות.

ממתינים לראות את כולם גם בטיולים הבאים.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד