חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

"עוטפים באהבה את עוטף עזה"

20/01/2014

11 בינואר 2014, שבת, שבע בבוקר, יום יפה. אט אט מתקבצת קבוצה של 57 חברי "צוות" סניף יבנה במגרש החניה של פארק המים. על פני החברים רואים את סימני השינה, אך עולים לאוטובוס עם חיוך גדול, מברכים לבוקר טוב ומתארגנים ליציאה. כבר שבע, מי חסר? שמואל פז, "מפקד" הטיול, מקריא שמות. הכל בסדר. יוצאים לדרך. שמואל מציג בפנינו את אביבה, מדריכת הטיול, שמציגה לנו את הנהג, שמו לב, איש נחמד.

 

אביבה התחילה את ההדרכה כשהיא מסבירה על יבנה וחשיבותה במהלך השנים. בהמשך קיבלנו מנה גדושה של מידע על העיר השכנה אשדוד ועל אופן תכנונה, וכמובן שלא פסחה על אשקלון ועוד כמה מילים על הקיבוצים גברעם ויד מרדכי. הגענו לפונדק יד מרדכי לארוחת בוקר קצרה הכוללת "קופי אין וקופי אאוט".

 

בדרך דרומה, המדריכה לא פוסחת על אף נקודת יישוב, כולל הסברים מתקופת המקרא ועד היום. זה היה שיעור בהיסטוריה על קצה המזלג, שהשאיר לנו טעם של עוד.

 

בהמשך חברנו למדריך נוסף, ריקרדו שמו, חבר קיבוץ גבולות, מומחה בתחום עוטף עזה. איתו הגענו לשרידי רצפת הפסיפס של בית הכנסת ומקווה המים ביישוב העתיק מעון, "בית הספר המוגן", שבו כל החדרים ממוגנים בתקרת בטון וקיר אחד, הפונה לדרום-מערב, הצד ממנו מגיעים הירי והטילים. כשאתה מגיע למקום ורואה את קירות המגן ואתה שומע את קולו של האיש ואתה חש ומבין את אורח החיים הקשה של האוכלוסייה שגרה בעוטף עזה. 

 

ראינו את "אנדרטת הפלדה", שבמקור הוקמה בימית, ועקב פינוי סיני הועתקה לשטח ישראל בסמוך לגבול עם עזה. האנדרטה הוקמה לזכרם של הנופלים במלחמת ששת הימים. הגענו ל "משולש הגבולות" ישראל, מצרים ושטחי הרשות הפלסטינית. זהו משולש א-סימטרי, צלע אחת שרוצה הכול ולא מוכנה לתת כלום, צלע שנייה עושה הכל בכדי לא לתת סיוע לשיקום רצועת עזה וצלע שלישית שעושה הכל בכדי לשרוד, גם אם הדברים שנעשים הם חסרי היגיון. בדרך עצרנו לראות את "שרידי ימית". המבנים שפורקו במהלך פינוי ימית והונחו בשטח. "מצפה גבולות" זו נקודת התיישבות שהוקמה עוד טרום הקמתה של המדינה, במקום משמרים את הכלים והציוד שאיתו ניהלו את חייהם המתיישבים הראשונים. את ארוחת הצהריים אכלנו בחדר האוכל של קיבוץ גבולות. היה ממש טעים וחמים.

 

נחל הבשור, שבו התנדנדנו וחצינו את גשר הכבלים התלוי, היו גם כמה פחדנים שלא עלו על הגשר. באותה נקודת זמן, נודע לנו על מותו של אריק שרון. שמואל פז והמדריכה החליטו לערוך ביקור הזדהות בחוות השקמים, ביתו של אריק שרון. במקום כבר היו לא מעט מבקרים וצלמים. קיבלנו סקירה מאביבה המדריכה על מהלך חייו של אריק שרון, כשאנו עומדים בגבעת הכלניות, סמוך לקברה של אשתו לילי שרון. עזבנו את המקום בדממה חרישית בדרכנו הביתה.

 

מי שלא בא הפסיד. זה היה סיור מעניין מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית של חבל ארץ קשה.

 

 

 

 

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד