חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

משמעויות הארכת גיל הפרישה בצה"ל ובמדינה – רב-שיח בבטאון "צוות" הקרוב

להלן חלק ראשון - עמדת יודקה שגב (אלוף מיל'), ראש אכ"א לשעבר, בדבר הארכת גיל הפרישה בצה"ל. הרב-שיח במלואו - בגיליון "רוח צוות" הקרוב, אשר יופץ לקראת סוף אוגוסט
31/07/2011

לנושא הארכת גיל הפרישה לגמלאות בצה"ל יש שלושה היבטים - החברתי, הכלכלי והתקציבי.

 

הנחת העבודה שעליה אין עוררין היא שתוחלת החיים הולכת וגדלה. אין ספק שבטווח של עשרים השנים הקרובות נפגוש יותר ויותר אנשים בוגרים בגילאים מבוגרים יותר.

 

בצה"ל שונים הדברים מאשר בחקיקה האזרחית או בהסכמים קיבוציים הקיימים כיום בין המעסיקים לבין ארגוני העובדים השונים. בצה"ל נחתם לא מזמן הסכם המעלה את גיל הפרישה בהדרגה מגיל 42 ללוחמים לגיל 45 ולתומכי לחימה, וכל האחרים לגיל 50.

 

סוגיית גיל הפרישה בצה"ל היא עול תקציבי לא פשוט. מרכיב ההוצאה על הגמלאים קיים היום בתוך תקציב הביטחון וכל תזוזה, כל החלטה, בסופו של דבר משפיעה על תקציב הביטחון, על התקציב השוטף ועל התקציב הרב שנתי.

 

מקבלי ההחלטות העוסקים בעניין לא תמיד מסתכלים על הטווח הרחוק. לרמטכ"ל יש קדנציה של שלוש או ארבע שנים. הקצינים האחרים שמקבלים את החלטות, בין שזה ראש אכ"א או ראש אג"ת או אחרים, מסתכלים לטווחים הקצרים. אני אומר זאת מניסיון. השתתפתי בעשרות דיונים שבהם הלחץ התקציבי של הפעילות השוטפת של הצבא מסיט את ההסתכלות מהטווח הארוך להסתכלות קצרת טווח.

 

כלכלית, בראייה ארוכת טווח, וגם תקציבית בטווח הקצר - אם דוחים גיל פרישה או דוחים פרישה של קצינים ונגדים מצה"ל הדבר מאפשר יותר כסף לפעילות השוטפת של התקציב השנתי או הדו-שנתי המתקיים בצה"ל.

לעניין זה יש גם היבטים חברתיים: כיצד החברה הישראלית מסתכלת על פורשי צה"ל בגילאים צעירים. בשירותי ומחוץ לשירותי נתקלתי בהרבה מאוד תגובות, אפילו נזעמות, של אנשים ששואלים את השאלה הקשה, מדוע איש בגיל 42, כשתוחלת החיים היום מתקרבת לגיל 80, צריך לצאת לפנסיה ולהיות ממומן על ידי המדינה כמעט כפול מהתקופה שהוא שירת בצה"ל? כל שכן על אלה שאינם קרביים. אני מוכרח לומר שגם לי קשה לתת תשובות לשאלות. יש תפקידים שבהם פורשים אנשים בגיל 45 מצה"ל. תגידו לי, בבקשה, למה צריך להוציא רב צבאי בגיל 45 לפרישה ולגייס רב צבאי במקומו? הרב הצבאי בן 45 הוא יותר בוגר, יש לו יותר ניסיון ואין שום סיבה שהוא לא יוכל לשרת בתפקידו לפחות עוד 15 או 20 שנה בצה"ל. בשם הרענון ובשם הזרמת כוח צעיר יש לזה משמעויות מעבר לתקציביות משמעויות חברתיות כבדות משקל.

 

אני לא רוצה להיטפל דווקא לרבנים כי יש הרבה מאוד תפקידים בתחום הלוגיסטיקה, בתחום משאבי אנוש, בתחום ניהול התקציבים ,בתחום דובר צה"ל - בכל התחומים האלה אין שום סיבה שצה"ל לא יציע זאת.

 

הטענה העיקרית שלי בפאנל הזה, צה"ל צריך לבוא ולהציע העלאה לא הדרגתית, אלא יותר משמעותית, להעלאת גיל הפרישה בצורה דרסטית לבעלי המקצועות שאינם בתפקידי לחימה. כמובן, צריך לעשות בדיקה לגבי כל מקצוע, אם יש מקצועות שוחקים או מקצועות פחות שוחקים וכדומה, ולהעלות את גיל הפרישה בצורה הדרגתית ולהשוותם לגיל הפרישה הנהוג במשק. זה קיים גם בצבאות אחרים, אין שום סיבה שזה לא יתקיים גם בצה"ל.

 

לגבי הלוחמים, אני חושב שהסיכום שנתקבל כרגע הוא סיכום מאוזן. אני חושב שכמו שהאמריקאים קיבלו החלטה לעלות את גיל הפרישה לנשים עשרים שנה מראש והשוו אותו לגיל הפרישה של הגברים, כשכולם יודעים מתי מגיעים למטרה, בדיוק אותו הדבר צריך לעשות עם הלוחמים, צריך להגדיר יעדים רב-שנתיים.

 

קצין צעיר שמתגייס היום לא רוצה לשמוע שבעוד חמש שנים ישנו לו את גיל הפרישה והוא יופתע כל פעם מחדש. חייבים ללכת על תהליך רב-שנתי שייעשה בחקיקה. שלא יהיה מצב שפקידי האוצר כאלה ואחרים יבואו כל פעם ויגידו "מטעמים תקציבים נעשה שינוי", ומאידך, שלא יבוא הצבא ויגיד "מאילוצים תקציביים בואו ונעשה את השינוי". על כן, חקיקה תעגן את זה חזק כדי שהפגיעה בהחלטות שכאלה תהיה מידתית וקטנה יותר.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד