חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הצורך להתאים צוואות להוראות בקופות גמל ובפוליסות ביטוח חיים

14/09/2009

 

מאת: יוסי פורת

 

הצורך להתאים את ההוראות למען המוטבים הרשומות בצוואות, להוראות למען המוטבים הרשומות בקופות גמל ובפוליסות ביטוח חיים, חשוב בכל עת בחיים הבוגרים, אך במיוחד בגיל הגמלאות. נשאלת שאלה חשובה: מה גובר על מה? האם קביעת המוטבים בתוכנית הביטוח, או האם קביעת המוטבים עפ"י הוראת צוואה מאוחרת יותר?

 

הכתבה המלומדת שמתפרסמת הפעם במדור זה מדגימה את הסיבוך המשפטי. מסתבר כי בתי המשפט אינם מקלים עלינו. מתברר כי אין מקרה אחד דומה למשנהו. בכל מקרה שהובא לפסיקת בתי המשפט, נקבעו פסיקות שונות, מותאמות לאותו מקרה. יישום הכללים אינו פשוט ותלוי בצוואה ובנסיבות של כל מקרה ומקרה.

 

על כן, אנו מביאים לתשומת לב החברות והחברים, כי עליהם ללמוד מהדברים המובאים בכתבה, ולהיות ערים לשוני האפשרי בין מקרה זה לאחר. מומלץ לכל חברה ולכל חבר להסתייע בייעוץ משפטי המוכר והמקובל עליהם, בהתאמה לצרכים של כל אחת  ואחד או של בני המשפחה, ובכך למנוע תקלות הנובעות מהשוני או מחוסר ערנות להבדלים שבין המקרים.

 


 

מאת: עו"ד ראובן בבדז'נוב, משרד עורכי דין ברוך אברהמי- יועץ משפטי ל"צוות"

 

מה גובר על מה - קביעת מוטבים בתוכנית ביטוח או הוראת צוואה מאוחרת לכך?

 

השאלה אם כספי הפוליסה הם חלק מהעיזבון אם לאו, עולה משני סעיפי חוק: האחד הוא חוק הירושה והשני הוא חוק החוזים:

 

סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 שעניינו תשלומים על פי ביטוח (להלן: חוק הירושה), קובע כדלקמן:

 

"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".

 

סעיף 36 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) שעניינו ביטול זכות של מוטב בהתאם לחוזה הביטוח קובע כדלקמן:

 

"(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי החוזה.

(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו".

 

חוק הירושה קובע אפוא שהכלל הוא שכספי קופות גמל וביטוח אינם מהווים חלק מהעיזבון. אך לכלל זה חריג.

 

לפי פסיקת בית המשפט הוראת החוק המרכזית הקובעת את מעמדם המשפטי של כספים שבידי קופת תגמולים, קובעת כלל ולצדו יוצא מן הכלל.

 

הכלל הוא שכספים שבקופת תגמולים אינם בכלל העיזבון, קרי הם אינם מתחלקים לפי דיני הירושה, אלא משולמים לפי ההוראה שנתן המוריש, בחייו, לקופה האמורה, במסמך ההצטרפות לקופה או בדרך אחרת.

 

היוצא מן הכלל הוא שבעל החשבון יכול להתנות שהכספים מגיעים לעיזבון. ההתניה - המכלילה את כספי הקופה בעיזבונו של בעל החשבון, יכולה להיכלל במסמך ההצטרפות. נוסחה של ההתניה הוא כי בעל החשבון מורה לקופה למסור כספיו בקופה, עם מותו, לידי העיזבון.

 

בפסיקת בית המשפט התעוררה השאלה: האם התניה כאמור יכולה להיכלל בצוואה, ולאו דווקא במסמך ההצטרפות לקופה או במסמך אחר המופנה לקופה?

 

לעניין זה ניתן ללמוד מהוראותיו של סעיף 36(ב) לחוק החוזים: הוראת חוק זו קובעת כי ניתן לשנות ייעודם של כספים שבקופה, באחת הדרכים הקבועות בהוראה האמורה. כפי שנאמר שם - רשאי הנושה (קרי, בעל החשבון בקופה), לבטל את זכותו של מי שרשם בקופה, כמוטב –

 

א. בהודעה לחייב (קרי לקופה), או –

ב. בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב.

 

בית המשפט סבר כי באותה מידה ובאותו אופן בו ניתן לבטל זכותו של מוטב על ידי הוראה הנכללת בצוואה ושהודעה עליה ניתנת לקופה, כך גם רשאים לקבוע מראש, בצוואה שהודעה עליה ניתנת לקופה, כי הכספים ייכללו בעיזבון ולא ישולמו למוטב מוגדר כלשהו.

 

נותר איפה  לדון בשאלה האם ניתן להודיע לחברת הביטוח על שינוי המוטב באמצעות הצוואה אחרי מותו של המנוח?

 

אמר בית המשפט: ההתניה יכול שתיכלל בצוואה ובלבד שהודעה עליה תימסר לקופה במעמד ההתקשרות. בכך גם תיווצר הקבלה בין קביעת המוטב מעיקרו לבין ביטול זכותו על פי האמור בסעיף 36(ב) לחוק החוזים.

 

מאחר וישנם מצבים שהצוואה נכתבת לאחר מועד ההתקשרות עם חברת הביטוח, או שהמצווה משנה צוואה קודמת, במקרים כגון אלו, ההודעה לחברת הביטוח צריכה להימסר לפני קרות האירוע המזכה.

 

יישום הכללים אינו פשוט והוא תלוי בצוואה ובנסיבות כל מקרה.

 

בתי המשפט שקלו האם ניסוח הצוואה ברור ומעיד על שיקול דעת רב, מחד גיסא, אין הוא מקפח יורש מסוים, ואף אינו מדיר אותו מלרשת חלק בקופת הגמל, ומאידך גיסא, מביא הסבר ונימוקים להעדר השוויון בחלוקת הכספים, ובהם כספי קופת הגמל, בין היורשים השונים.

 

בתי המשפט נתנו דעתם אם אין מדובר בהפליה או ביחס שונה מכוון, אלא ברצון ההורים לאזן את התמונה הכלכלית של חלוקת הרכוש. אין הדבר דומה בכל מקרה ומקרה דבר שהביא לפסיקה שונה של בתי המשפט. מוצע להיות ערים לכללים אלה וליישמם בעת כתיבת צוואות או רענונן.

 

ולסיכום: ראוי ורצוי להיות ערים לפסיקה זו של בתי המשפט בעת ניסוח צוואה ובעת כתיבת הוראות וקופות גמל ולמבטחים.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד